לרוברט קיוסאקי ("אבא עני, אבא עשיר")
יש ספר שנקרא "לפרוש צעיר לפרוש עשיר".
בספר הזה הוא מספר על היום שאחרי הפרישה שלו,
היום שבו הוא יושב עם אשתו על החוף בבאלי
שותים מרגריטות אל מול השקיעה,
ויודעים שהם לעולם לא יצטרכו עוד לעבוד בשביל כסף - הם פרשו!
בספר רוברט מספר על שיחת טלפון שעשה באותו היום
לחברו הטוב ש"פרש" כמה שנים קודם לכן,
והחבר ביקש ממנו בקשה אחת:"אל תעבוד במשך חצי שנה".
רוברט צחק ואמר שאין לו שום כוונה לעבוד יותר בכל שארית חייו - הרי הוא פרש!
הוא מיליונר, הוא לעולם לא צריך לעבוד בשביל כסף יותר,
וכך גם ילדיו, וילדי ילדיו וכן הלאה - הוא הגשים את המטרה שלו.
אבל החבר התעקש: "תבטיח לי" ורוברט הבטיח.
אחרי חודש בערך הוא הבין כמה קשה לקיים את ההבטחה הזו.
כי אחרי חודש הוא הבין שהדרך שהוא עשה לפרישה,
אינה מסתיימת בשורה התחתונה של חשבון הבנק שלו.
שהוא אינו אותו אדם שהיה כשהתחיל,
ושזה לא מספיק לשתות מרגריטות על החוף בבאלי
בכל ערב אל מול השקיעה...
צריך עוד משהו בחיים.
למה נזכרתי בזה?
כי נתקלתי בפייסבוק בסרטון של אנטוני רובינס
שבו הוא מדבר על היום שבו תשיגו את המטרה שלכם.
 |
| לחצו כאן לצפיה בסרטון |
הצבתם מטרה, עשיתם את הדרך, ועכשיו השגתם את היעד:
אתם עשירים יותר, רזים יותר, נשואים יותר, או כל דבר אחר יותר,
ומה עכשיו? מה עושים?
לפי אנתוני רובינס השאלה היא לא "מה עושים?"
השאלה היא "מי אתם עכשיו?"
כי מה שחשוב זה לא המטרה שהשגתם,
אלא הדרך שעשיתם כדי להשיג אותה,
ומי אתם בסוף המסע הזה.
הרי אי אפשר להשיג משהו משמעותי בלי להשתנות,
וכל מי שהשיג מטרה כלשהי בחייו יודע - שבלי התפתחות אין התקדמות.
בקיצור - מה שחשוב זה הדרך, ולא התוצאה.
אחרי המטרה הראשונה, נוכל להציב עוד אחת ועוד אחת
ועוד אחת, ולהמשיך להיות עשירים יותר, יפים יותר,
תורמים יותר לסביבה, מצילים יותר חיים ועוד ועוד מטרות טובות ונעלות.
אבל מה שנשאר לנו בסופו של יום - זה מי שאנחנו
ומה עשתה לנו הדרך שעשינו כדי להשיג את המטרה שלנו.
הרי ידוע שרוב האנשים שזוכים בפיס בפרסים גדולים,
מוצאים את עצמם כעבור כמה שנים במצב דומה למה
שהיו לפני שזכו, ולרוב, גרוע ממנו.
אז וודאו שאתם עושים רק טוב בדרך שלכם,
ותשתדלו להנות מהדרך.
גם אם אין עדיין מספיק כסף או מספיק אהבה, או מספיק הצלחה,
החיים שלכם קורים עכשיו - אז לפחות תהנו!
ספרו לי על הדרך להגשמת המטרות שלכם (בתגובות)
חג שמח,
גליה
